בעקבות תוצאות המבחנים הבינלאומיים פיז"ה ו-TIMSS לשנת 2023, הכריז משרד החינוך על תוכנית חומש שמטרתה להתאים את תוכניות הלימודים בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים. הכוונה היא לשדרג את החינוך המתמטי והמדעי בהתאם להתקדמות הטכנולוגית בעולם ולמצב את ישראל בין 15 המדינות המובילות בסטנדרטים הבינלאומיים. משרד החינוך פנה לקרן וביקש להיעזר במומחיות, הניסיון והתכנים החינוכיים שהיא סייעה לפתח. […]
חדרה היא עיר במרכז הארץ, המדורגת מתחת לממוצע בסולם הסוציו-אקונומי, ומתגוררים בה כ-110,000 תושבים. בעיר פועלים תשעה בתי ספר תיכוניים בהם לומדים יותר מ-7,500 תלמידים. בשנת 2023, 13.4% מתלמידי כיתות י"ב ניגשו לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה (לעומת הממוצע הארצי של 16.3%) ו-8.6% (107 תלמידים) לבגרות הייטק (לעומת הממוצע ארצי של 10.9%). לפני ארבע שנים, […]
בשנת 2025, קרן טראמפ עושה את צעדיה הראשונים ביישום מפת דרכים להכנת הדור הבא של המצוינות במדע וטכנולוגיה בישראל. טיפוח הדור הזה הוא מנוע מרכזי להתאוששות ישראל לאחר המלחמה ולשיקום ובנייה מחדש של היתרון היחסי שלה בעולם. המאמץ המרכזי של הקרן מוקדש לפיתוח פורטפוליו של תוכניות ויכולות בתחום החינוך, בשיתוף עם עשרות ארגוני חינוך, מאות […]
"הגיע הזמן לחינוך", שהוקם בשנת 2014 על ידי קרן טראמפ, הפך למגזין הדיגיטלי הפופולרי ביותר בתחום החינוך בישראל. בשנת 2024, המגזין הגיע ל-66,000 עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם, רובם מורים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך. ניוזלטר ובו סיכום שבועי נשלח ל-37,000 מנויים, התכנים נשלחים גם לקהילת וואטסאפ שבה 2,200 משתתפים, והתכנים גם עולים לערוץ בטיקטוק. מדי חודש, […]
המונח "בגרות הייטק" נטבע לפני כשנתיים במסגרת מחקר עומק שביצע מכון אהרן, אשר ניתח את הפרופילים של עובדי ההייטק בישראל. מהמחקר עלה כי רבים מהם למדו בתיכון שילוב של חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ו/או מדעי המחשב. ממצא זה סלל את הדרך להקמת ועדה ציבורית שהציעה המלצות מדיניות, ולאחר מכן להחלטת ממשלה להרחבת וגיוון ענף […]
בשנת 2022 פנתה קרן טראמפ למכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בבקשה לערוך מחקר עומק אודות עובדים בתעשיית ההייטק הישראלית. המחקר בחן כ-400,000 עובדי הייטק, תוך התמקדות במגמות הלימוד שלהם בתיכון ובהשכלתם האקדמית. ממצאי המחקר העלו כי הקבוצה הגדולה ביותר של עובדי הייטק בישראל למדה בתיכון שילוב ייחודי של מסלולי חמש יחידות, הכולל מתמטיקה, אנגלית, […]
עתיד היא רשת חינוך שהוקמה בשנת 2004. היא מפעילה 32 בתי ספר תיכונים חילוניים ודתיים בהם לומדים תלמידים יהודים וערבים. כיום לומדים ברשת למעלה מ-20,000 תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים, כאשר 19% מתלמידי י"ב לומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות וכ-12% (477 תלמידים) לומדים את מקבץ בגרות הייטק. לאחר ניתוח הנתונים, הרשת זיהתה פוטנציאל צמיחה נוסף ב-23 […]
רשת אמית היא רשת בתי הספר השנייה בגודלה בישראל, בה לומדים 37,000 תלמידים ב-90 בתי ספר. הרשת, שהוקמה ב-1977, היא שותפה ותיקה של קרן טראמפ. באמצעות חמישה מענקים קודמים, שיושמו הן בבתי הספר התיכוניים והן בחטיבות הביניים, הצליחה הרשת להגדיל את אחוז הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות ל-24% בשנת 2019 (27% מתלמידי כיתות י"ב […]
חולון היא העיר העשירית בגודלה בישראל ואוכלוסייתה מונה 200,000 תושבים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. בחטיבות העליונות של בתי-הספר בעיר (14 חטיבות ביניים ו-11 בתי-ספר תיכוניים) לומדים 14,000 תלמידים. הרשות מקיימת שותפות עם הקרן מ-2018, כדי להעלות את שיעור בוגרי חמש יחידות מתמטיקה. ב-2021 יצאנו בתכנית נוספת בשותפות עם הרשות, כדי להרחיב את מעגל המצוינות בחטיבות הביניים […]
הלמידה בכיתות מצוינות מתנהלת ברמה גבוהה ובקצב מהיר המחייבים מיומנויות מנטליות מפותחות. התלמידים נדרשים להתמקד במשימות, לנהל אותן ביעילות, ולהתגבר על קושי מתמשך, על חרדה ועייפות. התנהלות כזאת של למידה עלולה להפעיל על התלמידים לחץ, והם זקוקים לתמיכה כדי לשמור על הצלחתם לאורך זמן. אולם, המורים המלמדים בכיתות אלה לא קיבלו הכנה ייעודית המכשירה אותם […]
מזה כשלושים שנה מארגן המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס שנתי רב-השפעה העוסק באתגרים הדחופים שעמם מתמודדים החברה הישראלית והמשק, החל מענייני תקציב ועבודה, עבור בתחבורה, בריאות, וסביבה, וכלה ברווחה. הכנס מפגיש בין שרים ובעלי תפקידים בשירות הציבורי, ראשי המשק, ואנשי מקצוע מארגוני החברה האזרחית, כדי לקיים שיח מעמיק וכן. כל אחד ממושבי הכנס מתוכנן בקפידה בהתבסס […]
בתחילת שנה זו, אוניברסיטת תל אביב השיקה את בסיס הנתונים ומדד זכאי תעודת בגרות הייטק לשנת 2022. אירוע ההשקה התקיים בכנס מיוחד שסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת בנוכחות שר הפנים, ראשי רשויות מקומיות רבים, וראשי אגפי החינוך ברשויות. תעודת בגרות הייטק כוללת זכאות לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית, בפיזיקה ו/או במדעי המחשב בבתי-ספר תיכוניים. הנתונים […]
כשהמלחמה פרצה ובתי-ספר נסגרו, מורים ותלמידים עברו להוראה ולמידה מרחוק. בתקופה מאתגרת זו, הקרן הזמינה את שותפיה מהקהילה האקדמית להציע ל-450 מורים להשתתף בסדנאות מקוונות. בשנת הלימודים האחרונה, התקיימו 45 סדנאות שמטרתן הייתה לסייע למורי מתמטיקה בחטיבות הביניים בהוראת מתמטיקה יישומית מרחוק. עם סיום חופשת הקיץ, התעכבה פתיחת שנת הלימודים בבתי-הספר התיכוניים בשל סכסוך בין […]
כשהמלחמה פרצה ובתי-ספר נסגרו, מורים ותלמידים עברו להוראה ולמידה מרחוק. בתקופה מאתגרת זו, הקרן הזמינה את שותפיה מהקהילה האקדמית להציע ל-450 מורים להשתתף בסדנאות מקוונות. בשנת הלימודים האחרונה, התקיימו 45 סדנאות שמטרתן הייתה לסייע למורי מתמטיקה בחטיבות הביניים בהוראת מתמטיקה יישומית מרחוק. עם סיום חופשת הקיץ, התעכבה פתיחת שנת הלימודים בבתי-הספר התיכוניים בשל סכסוך בין […]
בכיתות המצוינות בחטיבות הביניים, תלמידות הן מיעוט, ומהוות רק 40% מכלל התלמידים. ביצועיהן במבחן פיז"ה במתמטיקה נמוכים מאלה של הבנים – רק 30% מהמצטיינים הן בנות. מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון אהרן מצא שמורי מתמטיקה בבתי ספר יסודיים נוטים לתעדף בנים ולעודד אותם ללמוד בכיתות מצוינות. עם זאת, כאשר דנים בנושא זה עם מורי […]
האופן שבו יש להכין את הדור הצעיר לעידן של למידת מכונה ובינה מלאכותית הפך לנושא הבוער החדש של מערכות חינוך ברחבי העולם. כמה מדינות, הנמצאות עדיין בחיתוליהן בתחום, כבר נוקטות צעדים מהירים של שילוב הנושאים החדשניים האלה בהוראה. תכניות הלימודים המתהוות שלהן כוללות תכנים, מיומנויות וערכים רלוונטיים בשלוש רמות וקהלי יעד: שימוש בסיסי לכולם, יישום […]
בישראל, רק במחצית מחטיבות הביניים יש כיתות מצוינות (כ-500 מתוך 1,000). בכיתות אלה לומדים תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולת ללמוד מתמטיקה מתקדמת ולפתח יסודות מוצקים בפיזיקה ובמדעי המחשב. בוגרי כיתות אלה נוטים יותר להצטיין במבחן פיז"ה ולעתים קרובות בוחרים במסלולים של חמש יחידות במקצועות אלה בתיכון. לאחר מכן, הם ממשיכים לשרת ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, […]
במסגרת פעילות הקרן בעשור האחרון, זיהינו כי לצד פיתוח כישורים קוגניטיביים, תלמידים במסלולי המצוינות זקוקים גם לחיזוק היכולות המנטליות שלהם. עבור חלקם, ההצטרפות לכיתת המצוינות היא הפעם הראשונה בה הם לומדים לצד תלמידים חזקים מהם, מתמודדים עם למידה מאתגרת שדורשת מאמץ, ולעיתים גם נדרשים להתמודד עם כישלון. תלמידים אלו נדרשים לגלות נחישות, התמדה וחוסן ולהפגין […]
לפילנתרופיה יש שנים רבות תפקיד ייחודי בחברה הישראלית, כאשר קרנות פילנתרופיות היו מעורבות מאוד ותרמו כמעט בכל תחומי החיים בישראל. מחינוך ורווחה ועד תרבות וסביבה, קרנות מקימות מוסדות, תומכות בתכניות ומכשירות אנשי מקצוע. כל קרן פועלת על פי תפיסתה ובהיקף פעילות שונה, אך כולן תורמות לישראל טובה ועוצמתית יותר. בשנים האחרונות, המגזר הפילנתרופי בישראל הפך […]
בזרם החינוך הדתי לאומי בישראל לומדים כ-14% מתלמידי ישראל. הוא כולל בתי ספר המופעלים על ידי משרד החינוך, הרשויות המקומיות ומגוון רשתות חינוך עצמאיות. אחת מרשתות אלה היא רשת החינוך "נועם צביה", הכוללת 33 בתי ספר תיכוניים, מתוכם 11 ישיבות (בהן לומדים כ-3,100 תלמידים) ו-22 אולפנות (בהן לומדות כ-7,900 תלמידות). עם פרסום תוצאות מבחני פיז"ה […]
תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2022 במתמטיקה בבתי הספר התיכוניים של החינוך הממלכתי דתי בישראל היו מפתיעות. בקרב התלמידים הבנים נרשמה עלייה דרמטית בהישגים, כאשר 18.5% הצטיינו במתמטיקה. לעומתם, בקרב התלמידות נצפתה ירידה דרמטית של 50% בשיעור המצטיינות (4.3% הצטיינו במתמטיקה). תוצאות אלה התפרסמו בכלי התקשורת דבר שהוביל לתגובה נרחבת. בעקבות זאת, התקיימו כנסים וסדנאות עבור […]
מאז הסגרים בבתי הספר במהלך המגפה בשנת 2020, אנו עדים לירידה בהישגים של תלמידות ברמות הגבוהות של מבחן פיז"ה במתמטיקה. ירידה זו נמצאת בהלימה עם דיווחים על רמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה וירידה בביטחון העצמי ובתפיסת המסוגלות בקרב תלמידות. מאז פרצה המלחמה בעזה, מדדים של מצוקה רגשית ופחד מהעתיד נמצאים במגמת עלייה, בעיקר בקרב […]
תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2022 במתמטיקה חשפו ירידה של 32% במספר התלמידות המצטיינות בישראל (לעומת עלייה של 11% בקרב התלמידים). ירידה זו בקרב התלמידות בישראל תואמת מגמות דומות במדינות אחרות בעקבות מגפת הקורונה. נראה כי ירידה זו קשורה לרמות חרדה גבוהות יותר ולקושי בניהול תהליכי למידה עצמאית וויסות עצמי, כפי שדיווחו תלמידות בישראל בתקופת הסגרים […]
האופן שבו יש להכין את הדור הצעיר לעידן של למידת מכונה ובינה מלאכותית הפך לנושא הבוער החדש של מערכות חינוך ברחבי העולם. כמה מדינות, הנמצאות עדיין בחיתוליהן בתחום, כבר נוקטות צעדים מהירים של שילוב הנושאים החדשניים האלה בהוראה. תכניות הלימודים המתהוות שלהן כוללות תכנים, מיומנויות וערכים רלוונטיים בשלוש רמות וקהלי יעד: שימוש בסיסי לכולם, יישום […]
ביוני 2020 הקרן אישרה למכון ברנקו וייס מענק עבור תכנית להטמעת משימות של מתמטיקה שימושית ב-240 כיתות מצוינות והקבצות א' משודרגות בחטיבות ביניים במחוז המרכז. כשיישום התכנית החל, היה לה ביקוש עצום מצד בתי-ספר דוברי עברית. השנה, 500 מורים ב-20 קהילות למידה מקצועיות משתתפים בהשתלמויות, ו-300 מהם כבר מיישמים את המשימות בכיתותיהם. במחוז המרכז יש […]
התפנית שחלה בשנים האחרונות במספר בוגרי בתי הספר העל-יסודיים שסיימו חמש יחידות במתמטיקה ובמדעים היא תוצאה של שילוב יוצא דופן בין מדיניות ממשלתית, מחקר ופיתוח באקדמיה, ושיטות הוראה. גורמים רבים מכל הקשת הישראלית שילבו ידיים במאמץ משותף כדי להתניע את התהליך, ליצור בבתי ספר מערכת התומכת במורים, ולהרחיב את מעגל המצוינות. השינוי שחל הוא מדהים […]
סוכנויות הביטחון הלאומי בישראל בונות כעת יכולת סייבר ולוחמת סייבר שתאפשר להן לפקח על תקשורת מחשבים, להגן על תשתיות לאומיות מפני פריצות מחשב וכו'. למיזם זה צפויה להיות השפעה מתפשטת על תחומים רבים בחיים בישראל. לדוגמה, לבוגרי גופים אלה יהיו הכישורים והניסיון הנכונים להקים חברות סטארט-אפ ולנצל את הידע שלהם כדי לבנות קו חדש של […]
מדינת ישראל התברכה במאגר כישרונות ייחודי, שהוביל ליצירת כלכלה מבוססת מדע וטכנולוגיה באופן יוצא דופן. עבור הורים וילדים רבים בישראל, הגשמת "החלום הישראלי" פירושה לסיים תיכון עם בגרות חמש יחידות במתמטיקה, לשרת ביחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין, ללמוד הנדסה באוניברסיטה, ולהשתלב במשרת R&D משתלמת בהייטק. החלום הזה היה גורם רב-עוצמה ליצירת מוטיבציה בשנים האחרונות, […]
ב-2022, תלמידות היוו 50.1% מבוגרי.ות בתי הספר התיכוניים שהשלימו לימודי מתמטיקה ברמת חמש יחידות. זה היה ציון דרך חשוב לאחר שנים של מאמצים רבים לצמצום הפער המגדרי: שיעור התלמידות היה לראשונה מעט גבוה יותר משיעור התלמידים. זה היה שיפור מכוון, שכן רוב התלמידים שהגיעו להישגים גבוהים בארבע יחידות מתמטיקה היו בדרך כלל בנות. המאמץ שהושקע […]
תוצאות מבחן פיז"ה 2022 חשפו פערים גדולים בין תלמידים על פי הרקע הסוציואקונומי שלהם. 19.2% מהתלמידים הבאים ממשפחות המצויות בשליש העליון של הדירוג הסוציואקונומי הגיעו להישגים הגבוהים ביותר (רמות 6-5) לעומת 1.8% בלבד מהתלמידים הבאים ממשפחות המצויות בשליש הנמוך ביותר. פערים משמעותיים אלה מדרגים את ישראל במקום הרביעי, הלא מחמיא, בין מדינות ה-OECD. דו"ח פיז"ה […]