תכנון להקמת מכון להוראה מתקדמת

מורי רב-אמן מצויים בליבת ההוראה כמקצוע קליני. הם חונכים מורים מתחילים, מובילים את קהילת המורים הבית-ספרית, מאמנים מורים ותיקים, ומניעים למידה מבוססת-ראיות בקהילות המקצועיות של מורים. נבחרת זו של אנשי מקצוע היא נדבך חיוני לבניית המקצוענות בהוראה, ולמרות זאת, במערכת החינוך מורי רב-אמן עדיין נטולי מעמד רשמי או הכרה בחשיבותם.

החזון הוא שמורים אלו יעבדו עם עמיתיהם, ילמדו יחדיו תוך הפקת לקחים מניסיון מעשי ויצמיחו ביחד כלים ושיטות להוראה המתמקדת בלמידת התלמיד. התמונה המצטיירת מחזון זה היא של קהילות מורים, הנפגשות באופן שיטתי וקבוע, תוך שימוש בעדויות על למידת תלמידים באמצעות משימות דיאגנוסטיות, ודיון בהשפעת דרכי ההוראה על למידת התלמידים באמצעות וידאו. דיון זה מאפשר להם לתת ולקבל משוב ולשכלל את הוראתם, תוך פיתוח ויישום של תכנית למידה אישית לכל תלמיד.

ניצנים לפעולה שכזו החלו לפרוח ולשגשג בשנים האחרונות, בעיקר בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והכימיה, ומורים רבים 'מצביעים ברגליים' ומגיעים למפגשי הקהילות בנפש חפצה. אלא שתצורת למידה זו טרם נטעה שורש והיא עדיין נסמכת על הקצאה נקודתית של ימי הדרכה לצורך הפעלתן ועל מענקים פילנתרופיים לשם פיתוחן. עדיין לא גובשה מדיניות ברורה המסדירה את הפעלתן של קהילות מורים במערכת ובמסגרת שינויי מסגרת העבודה של המורים.

כדי ללמוד את הנושא ולהציע המלצות, פנתה קרן טראמפ ב- 2013 לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשיתוף עם משרד החינוך ועם יד הנדיב (קרן רוטשילד), ביקשנו מהאקדמיה לכנס קבוצת למידה לנושא, בראשות פרופ' לי שולמן ופרופ' מרים בן פרץ, ובהשתתפות מורים, חוקרים, ומקבלי החלטות מדיניות. תהליך זה הגיע הסתיים בהפקת דוח, ובעקבותיו הוחלט במשרד החינוך להתקדם לשלב הבא. ואולם, עד מהרה התברר כי המורים למתמטיקה ולמדעים הם בעלי מאפיינים מקצועיים ייחודיים, וכי ביד הנדיב תכננו לפעול יחד עם משרד החינוך ולקיים ניסוי פיילוט של מיזם מבוסס מחוזות המתמקד בפדגוגיה גנרית, בעיקר בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות ביניים.

לכן, בדיון עם נציגי משרד החינוך, המנכ"לית וראשי המִנהל הפדגוגי והמִנהל לעובדי הוראה, החלטנו לבחון את האפשרות להקים תכנית ייעודית למורי רב-אמן למקצועות המתמטיקה והמדעים. הגענו יחדיו להסכמה כי יש צורך בהקמת תשתית מקצועית למורים אלה, שתתמוך בעבודה המקודמת כיום על ידי התכנית הארצית. לכן, בשלב מקדמי זה אנו מציעים להקים צוות משותף שילמד מה נעשָה במדינות אחרות, יבחן מהן האפשרויות וההזדמנויות עבור מדינת ישראל, וימליץ על צעדים מעשיים. הצוות ימנה 6-5 חברים, ובהם מורים, חוקרים מהאקדמיה, ונציגי משרד החינוך וקרן טראמפ. עבודת הצוות תימשך 10 חודשים ותספק תשובות לשאלות הבאות:

1. מהם המאפיינים של מורי רב-אמן למקצועות המתמטיקה והמדעים בישראל, מה מספרם, אילו תפקידים הם ממלאים, כיצד מוסדרת פעולתם וכיצד הם מתוגמלים?
2. מה עשו מדינות אחרות כדי להקים תשתית מקצועית התומכת במורי רב-אמן המובילים קהילות של מורים?
3. מהם הידע, המיומנויות והכישורים המעשיים הדרושים למורי רב-אמן כדי להוביל פיתוח ויישום של הוראה קלינית?
4. מהי ההכשרה הדרושה לתפקיד של מורה רב-אמן, ואילו מיומנויות מתקדמות דרושות להם במילוי תפקידם כדי לשכלל את תפקודם?
5. אילו מוסדות בישראל מספקים תכנים רלוונטיים למורי רב-אמן, וכיצד ניתן לשלב מוסדות אלה במאמץ הלאומי?
6. מה נדרש כדי להסדיר, לפתח ולקיים פעולה של קהילות מקצועיות של מורים בתחומי המתמטיקה והמדעים בישראל?

הצוות יזמין סקירת ספרות של דוחות שחוברו במקומות שונים בעולם ויראיין מורי רב-אמן וראשי תכניות וארגונים בישראל. לאחר מכן, יכנס 30 מומחים וקבוצה של 20 מורים כדי שיספקו משוב לתובנות ומסקנות ביניים. לבסוף, הצוות יכין דוח מפורט עם המלצות, שיוגש גם בפורמטים של סרטון וידאו קצר ומצגת אינפוגרפית.