סיור לימודי ליפן

במבחן פיז"ה הבין-לאומי לשנת 2018 יפן היא אחת מעשר המדינות המובילות: 18.3% מהתלמידים במדינה הצטיינו במתמטיקה לעומת 8.8% בישראל. בדומה למערכות חינוך של מדינות נוספות באסיה, כגון סינגפור, שנחאי, וטאיוון, גם ביפן מייחסים חשיבות עליונה לחינוך המתבטאת בהשקעה ציבורית ניכרת ובדרבון מתמשך מצד הורי התלמידים. אף כי הודות להישגים גבוהים במבחנים, יפן שומרת בעקביות על דירוג גבוה בין המדינות המובילות, הרי שבשנים האחרונות גוברת הדאגה בציבור לגבי רמת היצירתיות והחדשנות של בוגרי מערכת החינוך, והציפיות ממנה מצויות בעלייה.

לכן, ב-2021 תכנית הלימודים ביפן שונתה, ובמקום התמקדות בשינון ובשטף פרוצדורלי נוקטים שם בגישה מאוזנת יותר הכוללת משימות פתוחות, דיון ביקורתי, ומיומנויות של הנמקה מתמטית. התוצאות הצפויות של מבחן פיז"ה 2022 יגלו האם השינוי השפיע. מהלך דומה התרחש ברבות ממדינות ה-OECD, וגם בישראל, אשר בה, החל משנת הלימודים הנוכחית, מתחילים בהדרגה לעדכן את תכנית הלימודים במתמטיקה. למערכות החינוך של ישראל ויפן מבנה דומה – בשתיהן יש חטיבות ביניים, ובשתיהן מופעלת תכנית לימודים ארצית ריכוזית ביותר.

נוסף למיקומה בראש הדירוג העולמי של הישגים בחינוך, יפן נחשבת גם מופת של מצוינות הודות לפדגוגיה הקפדנית והמדויקת שנוקטת מערכת החינוך שלה. המורים ביפן משתמשים בשיטת הוראה מתוכננת ומחושבת היטב, ומקיימים שיתוף פעולה ביניהם על ידי שיח ביקורתי המיועד לשיפור תפקודם בכיתות. שיטה זו, המכונה "חקר שיעור" ["lesson study"] נחקרה לעומק על ידי מומחי חינוך ידועי שם, ומהווה אבן שואבת לביקורים של אנשי מקצוע ממדינות רבות בבתי ספר ביפן, המנסות ליישם את השיטה במערכות החינוך שלהן. ניסיון כזה נעשה לפני 20 שנה על ידי אברהם הרכבי ממכון ויצמן, שהזמין מורים יפנים לישראל, כדי שילמדו אנשי חינוך שלנו איך ליישם את השיטה.

במסגרת תהליך למידה משותף עם השותפים שלנו, אנו מעוניינים לתכנן ביקור מקצועי ביפן ב-2024 כדי ללמוד ממערכת החינוך שלה. בכוונתנו להזמין ארבעה נציגים, כולל איש אקדמיה אחד ועובד הוראה אחד, שיתרמו זוויות ראייה שונות. בנוסף, פנינו לרשויות ביפן כדי לקבל היתר לצרף למסע צוות טלוויזיה מערוץ 13, כדי שציבור רחב יותר בישראל ייחשף לתיעוד הביקור. הרעיון הוא לבקר בבתי ספר ולהיפגש עם נציגי מחוזות, עיריות, ומחלקות רלוונטיות במשרד החינוך היפני. משרדי החוץ של ישראל ויפן, השגרירויות של שתי המדינות, ומשרד החינוך היפני מסייעים בהכנת הביקור.

המשלחת תתחקה אחר תשובות לשאלות הבאות:

1. כיצד תורמת תכנית הלימודים המעודכנת של יפן לחשיבה יצירתית בפתרון בעיות ולמיומנויות של הנמקה מתמטית בקרב תלמידי החטיבות העליונות של בתי הספר?
2. מבין המסגרות להתפתחות מקצועית ולהכשרה העומדות לרשות מורי המתמטיקה, מה הם הרכיבים המקדמים גישת הוראה הממוקדת בתלמיד?
3. האם ישנם קשיים או לקחים שהופקו, בייחוד בתחומים של הוראה ולמידה של מתמטיקה ומדעים?
4. במסגרת ההיערכות לקראת הגל הטכנולוגי הבא, כיצד מערכת החינוך ביפן מתכוננת לעידן של למידת מכונה ובינה מלאכותית?

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 532