מחקר לבירור מציאת פוטנציאל לא ממומש למצוינות

תעשיית ההייטק הישראלית, ותחומי ההנדסה והמדעים המדויקים באוניברסיטאות, מתאפיינים במיעוט של נשים. תופעה זו מעוררת דאגה והיא מולידה יוזמות ותכניות רבות המעודדות תלמידות לשאוף למצוינות בתחומי המתמטיקה והמדעים החל מבית הספר, דרך האוניברסיטה ועד לשוק העבודה. רוב התכניות הללו במערכת בתי הספר מקיימות פעילויות העצמה והעשרה, בעיקר מחוץ לתכנית הלימודים, ופעולות תגבור בכל תחומי הלימוד, במדעים, טכנולוגיה ומתמטיקה.

בתחילת דרכה של הקרן בחנו את העשייה בתחום ומצאנו שלתכניות הללו יש השפעה חיובית, אך הן מתקשות לחולל שינוי עמוק, ארוך טווח ובר-קיימא. הדבר נובע מכך שהן נשענות בעיקר על תרומות פילנתרופיות ופועלות בדרך כלל באופן תוספתי ומשלים, לאור זאת ניסינו בשנים האחרונות לחבור אל רשתות בתי ספר, כמו כי'ח ועמל, כדי לקיים דיאלוג עם מורים המתנסים בגישות פדגוגיות כדי לעודד למידה של תלמידות בכיתתם. בנוסף, פנינו אל MindCET, חממה לחדשנות בחינוך, כדי שיתעדו ויפיצו את ההתנהלות המקצועית בכיתות של מורים מצטיינים למתמטיקה ולמדעים, המצליחים באופן מיוחד לסייע לכך שתלמידות יבחרו במגמות אלה בתיכון.

מכל אלו למדנו שבתוך הכיתה יש פחות חשיבות לשיטת הוראה המותאמת באופן מיוחד לתלמידות, ויותר לשיטת הוראה איכותית, הנותנת מענה למגוון יכולות, קשיים ואופני חשיבה ולמידה של תלמידות ותלמידים כאחד. ממצאי מחקר של MindCET בכיתות שבהן תלמידות רבות מצליחות גילו שמורה מעולה מצליח להוביל את כל תלמידיו להצלחה, בעוד שבכיתה של מורה שהוראתו אינה טובה, ישנה נשירה גדולה של תלמידים, ובעיקר של תלמידות. ממורים למדנו שסדר היום המגדרי אינו נושא העומד מבחינתם כסוגיה מקצועית נפרדת מתהליכי התפתחות מקצועית להוראה בכיתה דיפרנציאלית.

לאור זאת, אנו עדיין מתלבטים האם לפתח אסטרטגיה פילנתרופית ייעודית ולהקדיש משאבים ספציפיים למתן מענה לדרכי הלמידה של תלמידות. עושה רושם שנתונים בסיסיים עדיין אינה בהירים דיים ולעתים הם שנויים במחלוקת ומובילים למסקנות שונות . לכן אנו סבורים כי יש למפות ולארגן את הנתונים ולהעמיד בסיס מקיף שנחקר ביסודיות, ואשר יוצג באופן ברור ומשכנע.

לשם כך, פנתה הקרן למכון הנרייטה סאלד, ארגון ותיק ומנוסה, ללא מטרות רווח, העורך מחקרים בתחום החינוך והחברה, וכבר עבד עם הקרן בעבר במספר מחקרים. בראש המכון עומדת ד"ר רחל זורמן, חוקרת בכירה ומומחית למחקרים על הבדלים מגדריים בלמידת תלמידים ולתמידות, שחקרה נושא זה באוניברסיטת סטנפורד לצד פרופ' לי שולמן.

בדיונים שקיימנו עם אנשי מכון סאלד, הם הציעו לערוך מחקר שיימשך שישה חודשים ויכלול ניתוח של נתונים כמותיים וקבוצות מיקוד של תלמידות ומורים. המחקר יתמקד בשאלות הבאות:

מכון סאלד יציג את ממצאיו בדוח קצר (12-10 עמודים), וכן במצגת אינפוגרפית מעוצבת היטב שיופצו באופן אינטסיבי ברשתות החברתיות. כמו כן המכון יקיים יום עיון אליו יזמין את ראשי התכניות הפועלות בשיתוף עם קרן טראמפ, אנשי מקצוע, וחוקרים מהאקדמיה.