חטיבת הביניים

בשנת 2018 הרחיבה קרן טראמפ את עבודתה מן התיכון אל חטיבת הביניים. מפת הדרכים שגובשה אז תיארה את חטיבת הביניים כחוליה החלשה ברצף: התלמידות והתלמידים עוברים ממסגרת יסודית קטנה אל בית ספר גדול וצפוף, ומסיימים רחוק מנקודת הפתיחה של מסלולי המצוינות בתיכון, בלא מדד שמראה לאן צריך להגיע.

מפת הדרכים של הקרן הגדירה שלוש מדרגות משולבות – חיזוק היסודות, פיתוח מיומנויות ותחילתה של התמחות – והניחה במפורש כי תוכניות הלימודים הקיימות, מערך הבחינות וגורמי החינוך המקומיים מספקים תשתית ידע מספקת, שעל גביה אפשר לבנות שדרת מצוינות רחבה.

לשם כך, הקרן בחרה במסגרת המושגית של פיז"ה כמצפן לעבודתה בחטיבת הביניים. בשלב ראשון פנינו אל השדה המקצועי כדי לבנות יכולת מקצועית מלמטה: מאות משימות לימודיות, אלפי מורים שהוכשרו וכ-250 כיתות מצוינות שלימדו בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

ב-2022 הודיע משרד החינוך על כוונתו להוביל את המהלך והצהיר על התאמת תוכניות הלימודים. אולם היישום נבלם בצל המלחמה, וכעת המשרד שב לקדמו. פורסמה תוכנית לימודים חדשה המתאימה למסגרת המושגית של פיז"ה, והחלו צעדי הטמעה ראשונים.

תוך כדי מאמצי הפיתוח ואתגרי היישום, המציאות של חטיבת הביניים הישראלית עברה טלטלה גדולה. לפי תוצאות כלל המבחנים בחטיבת הביניים (פיז"ה, טימס ותנופה), הלמידה נשחקה מאוד בשנים האחרונות. במתמטיקה, כמחצית מהתלמידים לא מגיעים לרף הבסיס ושיעור המצטיינים נחתך בכחצי.

מצד שני, בתיכון, מדדי המצוינות חזרו לצמוח. מספר הזכאים ל"בגרות הייטק" חצה את 15 אלף, ובחמש יחידות מתמטיקה מספר הזכאים הגיע ליותר מ-22 אלף. צמיחה זו מעודדת ומבטיחה, אך היא גם מגיעה לאחר תקופה קשה של מלחמה, סגרים, התחשבות והקלות.

בדיון המועצה הבינלאומית המייעצת, אנו מבקשים להתמודד עם שאלות העומק.

במבט לאחור, האם הקרן שגתה בהחלטתה להרחיב את פעילותה לחטיבת הביניים? האם הבחירה בסטנדרטים הבינלאומיים הייתה צעד נכון? והאם טעינו להניח שבסיס הידע ומערך המבחנים הקיים הם תשתית שאפשר לבנות עליה?

לקראת השנים הבאות, האם עלינו לנטוש את חטיבת הביניים ולהחזיר את מרכז הכובד של פעילותנו אל התיכון? או להיפך, להעמיק את עשיית הקרן בחטיבת הביניים כדי לחזק את בסיס הידע, להעלות את הרף ולחזק את משמעת הלמידה?