סדרת מחקרים לקראת התייעצות 2024

מפת הדרכים של קרן טראמפ עבור חטיבות הביניים שואפת לסייע לישראל להימנות עם 15 המדינות המובילות בעולם במצוינות במתמטיקה עד 2028. דירוג זה מתבצע על ידי ה-OECD במבחן פיז"ה הבין-לאומי, המתמקד ברמת המוכנות לחיים ולעולם העבודה במאה ה-21. המבחן מתמקד במיומנויות הדרושות לפתרון בעיות בעולם האמיתי בהקשרים לא מוכרים ובתנאים של אי-ודאות. במתמטיקה, מיומנויות אלה כוללות את היכולת ליישם ידע מתמטי תוך שימוש במידול, בהנמקה, ובהערכה.

לקראת קו הסיום של חמש שנות השקעה בתחום זה, ברצוננו להקדיש את ההתייעצות הדו-שנתית שתתקיים ב-2024 להסתכלות מעמיקה וביקורתית בעשייה שהשקענו עד היום. הכוונה היא לנתח את הפעילות בשטח ולחדד את הבנתנו לגבי השיטות והאמצעים שקידמו את ישראל למקום ה-22 בדירוג מבחן פיז"ה שנערך בשנת 2022. השלב הבא יהיה פיתוח תכנית אופרטיבית שמטרתה להבטיח שמגמה זו תימשך, שישראל תתקדם במעלה הדירוג, ושהישגיה ישתפרו בשני מחזורי פיז"ה הבאים.

בתוך כך, יהיה עלינו לקחת בחשבון את השפעות המלחמה. בתהליך זה, ישראל תצטרך לרפא ולשקם את שירותיה החברתיים. יחידים וקהילות יעברו תהליך של התאוששות מהטראומה, ויצטרכו לפתח השקפת עולם וחלומות חדשים במבט לעתיד. ממה תורכב ה"מצוינות" בעידן חדש זה מבחינת יכולות אינטלקטואליות, חוסן נפשי, ערכי מוסר, ומחויבות חברתית? שאלות אלה יחייבו חשיבה מעמיקה על הדפוסים המשתנים בחברה הישראלית.

כיצד תוכל ישראל לשמור על מעמדה המוביל במדע וטכנולוגיה בנסיבות אלה, כאשר העולם לא עוצר לרגע? ההתקדמות בטכנולוגיות חדשות, בבינה מלאכותית, בלמידת מכונה, ובביו-קונברג'נס, לצד התקדמות בצעדי ענק בתחום המִחשוב והסייבר, מרתקים את הדמיון ומובילים אותנו להרהר בסיכויים ובאתגרים עתידיים. מדינות רבות כבר בנו תכניות לאומיות והקצו תקציבים משמעותיים. נראה שישראל מתמהמהת בהכנת התשתיות הפיזיות והאנושיות שלה.

נושאים אלה יהוו בסיס להתייעצות הדו-שנתית שהקרן מתכננת לקיים בנובמבר 2024. בכוונתנו לנצל את ההזדמנות של כנס בין-לאומי בנושאי חינוך שאנו מתכננים לקיים במקביל, ולהזמין את הדוברים הראשיים שיוזמנו אליו מחו"ל להצטרף לדיונים ולייעץ לנו. לקראת כינוס זה, אנו מציעים להזמין סדרת מחקרים שישפכו אור על הסוגיות שיעסיקו אותנו:

1. מהי השפעת המלחמה על החינוך והפדגוגיה בישראל, ובייחוד על המאמץ להרחבת מעגל המצוינות? האם החלום על קריירה בהייטק עדיין תקף, ומהם הערכים המועדפים בימים אלה?
2. אילו צעדים על ישראל לנקוט, כיום ובשנים הבאות, כדי שמעגל המצוינות שלה – כפי שנמדד ברמות 6-5 של מבחן פיז"ה – יתרחב, וכדי שישראל תצטרף אל 15 המדינות המובילות בעולם במצוינות במתמטיקה, במבחן פיז"ה 2028?
3. במסגרת יעד זה, אילו פעולות ספציפיות דרושות כדי שילדים מרקע סוציואקונומי נמוך יזכו להזדמנויות שוות ויוכלו להגיע להישגים גבוהים ולהתקדם במסלולי המצוינות?
4. כיצד על ישראל להכין את מאגר הכישרונות העתידי שלה כדי ליצור דור חדש של טכנולוגיות חדשניות, וספציפית – אילו שינויים יש להכניס בתכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים כדי להדביק את קצב המהפכה הטכנולוגית?
5. אילו יכולות מנטליות דרושות כדי להצליח בלמידה במסלולי מצוינות, והשתלבות תעסוקתית עתידית בעולמות המדע והטכנולוגיה, וכיצד יש לטפח יכולות אלה החל מחטיבת הביניים?
6. אחרי אילו מדדים נוספים, הקיימים בישראל, חשוב לעקוב? בייחוד, כיצד נגרום לכך שנוסחת "בגרות-הייטק", המהווה כלי ניבוי לקריירה עתידית במדע ובהייטק, תהפוך למסלול וליעד מועדף?
7. כיצד מעריכים מקבלי המענקים שלנו ושותפינו את הקשר הפילנתרופי עם הקרן, הן בהקשר המקומי והן בהשוואה לנקודות ייחוס בין-לאומיות?

המחקרים ייכתבו בעברית ויתורגמו לאנגלית, ולקראת מפגש ההתייעצות, יופצו בקרב הקהילה המקצועית והמומחים הבין-לאומיים שינאמו בכנס החינוך.

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 553