מחקר: כיצד לעודד תלמידות רבות יותר לבחור במסלולי מצוינות

ההצלחה המדהימה של ישראל בתחום ההייטק היא הישג יוצא מן הכלל. בין השנים 2021-2017, שיעור המועסקים בענף ההייטק עלה מ-9% ל- 11.9%, ואחד מכל שישה צעירים ישראלים עוסק בהייטק. בתקופת סגרי מגפת קורונה, ההייטק הישראלי צמח ב-11.4%, והוביל את המשק ליציבות כלכלית למרות התהפוכות שפקדו את העולם כולו. כתוצאה מכך, הייטק הפך לחלום הישראלי החדש, המזין את התקוות ואת החלומות של צעירים ישראלים רבים, ואת המוטיבציה של הורים ותלמידים רבים בכל הארץ.

אולם, את ההייטק המתרחב בישראל מאיישים בעיקר גברים יהודים המתגוררים בערים המבוססות במרכז הארץ. רק שליש מתלמידי כיתות המצוינוּת בחטיבות הביניים הן בנות. גם בין בעלי ההישגים הגבוהים במבחן פיז"ה במתמטיקה, בין תלמידי מגמות הפיזיקה ומדעי המחשב בבתי הספר התיכוניים, בין הסטודנטים בפקולטות להנדסה באוניברסיטאות, ובין עובדי מחלקות המחקר והפיתוח בחברות ההייטק. נראה כי בימים אלה מתחולל שינוי במגמה זו, שכן בעקבות מהלך חמש היחידות במתמטיקה בבתי הספר התיכוניים, שיעור התלמידות הלומדות חמש יחידות מגיע כיום כמעט ל- 50%.

כדי לבדוק מדוע תלמידות נמנעות מלבחור במסלולי המצוינות המובילים לקריירה בהייטק, פנינו למכון אהרן של אוניברסיטת רייכמן. במכון ישנו צוות חשיבה למחקרי כלכלה שעמו שיתפנו פעולה במחקר קודם, אשר התמקד במיומנויות הדרושות להשתלבות בהייטק. המחקר הקודם תרם תרומה חשובה לעבודתה של הוועדה הממשלתית שעסקה בהון האנושי הדרוש להייטק. המחקר הצביע על החשיבות שבלימודי חמש יחידות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, ומדעי המחשב בבית הספר התיכון.

אנשי מכון אהרן מציעים לנתח את נתוני ה"ביג דאטה" המצויים ברשות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך, כדי לזהות מגמות על פני מספר שנים ולאתר את המאפיינים המבחינים בין נשים (לא כולל יהודיות מהמגזר החרדי) הבוחרות במסלולי מצוינות ואלה שבוחרות שלא ללמוד במסלולי מצוינות. לאחר מכן, הם יקיימו קבוצות מיקוד וראיונות עם תלמידות בחטיבות ביניים, בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות, וגם עם עובדות בהייטק, וזאת כדי להבין לעומק את שיקוליהן בבחירת מסלול חיים. הממצאים וההמלצות יופצו בקרב מתוויי מדיניות, הקהילה המקצועית, והציבור הרחב.

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 503