חוסן מנטלי

במפת הדרכים של 2024 הנחנו שכדי להצליח במסלולי המצוינות אין די בידע וביכולת קוגניטיבית גבוהה. תלמידות ותלמידים זקוקים גם לכוחות מנטליים שיאפשרו להם להתמודד עם מאמץ מתמשך, קושי וכישלון. המועצה המייעצת המליצה לנו לזהות את המיומנויות החשובות במיוחד לתלמידות ולתלמידי מצוינות, ולהתמקד באלה שמורות ומורים יכולים להקנות במסגרת ההוראה, בלי להפוך אותם לפסיכולוגים.

בעקבות ההמלצות רתמנו מרכזי מומחיות בפסיכולוגיה ובקוגניציה, פיתחנו מסגרת מושגית משותפת ובנינו סביבה פורטפוליו של 12 תוכניות פיילוט, הנמצאות בשלבי יישום שונים ומתוכננות להגיע לאלפי מורים בשנים הקרובות.

התייעצות עם מומחים חידדה שתי תובנות: ראשית, המסגרת המושגית שלנו עדיין כללית מדי ואינה ממוקדת דיה בכישורים הייחודיים ללמידה ברמת מצוינות. שנית, לא די להתמקד במיומנויות התלמיד הבודד. גם לדרכי ההוראה, לכיתה כקבוצה ולסדירויות בית הספר יש השפעה על ההתמודדות עם אתגר, על תחושת המסוגלות ועל ההתמדה.

התובנות הללו מתחדדות על רקע מציאות חינוכית מדאיגה, כפי שעולה מתוצאות מבחני ההישגים (כמו למשל מבחן PISA). לאחר שנים של מלחמה, פגיעה ברצף הלמידה והתחשבות הכרחית בתלמידים ובמורים, מתעוררות שאלות על שחיקה בידע, בהרגלי הלמידה וברף הציפיות. כאשר יסודות הידע והרגלי הלמידה נחלשים, ייתכן שנקודות המפגש של תלמידות ותלמידים עם קושי הולכות ומתרבות לאורך הדרך למצוינות. השאלה היא כיצד משלבים בין הוראה המחזקת את היסודות לבין טיפוח היכולת להתמודד עם אתגר.

הדיון במועצה הבינלאומית המייעצת יתמקד בשאלה האם וכיצד להרחיב את תוכניות הפיילוט, ומה בדיוק נכון ואפשר להטמיע. האם המודלים הקיימים בשלים להרחבה, או שנדרש שלב נוסף של פיתוח ובחינה? והאם להמשיך בהקניית מיומנויות אישיות, או להרחיב את המבט אל ההוראה והסביבה הכיתתית?