נשארים מעודכנים
לקבלת עדכונים על מחקרים, כנסים ועוד, הירשמו לניוזלטר של קרן טראמפ
כיצד נכון להמשיך ולהרחיב את מהלך החוסן המנטלי?
במפת הדרכים של 2024 הנחנו שכדי להצליח במסלולי המצוינות אין די בידע וביכולת קוגניטיבית גבוהה. תלמידות ותלמידים זקוקים גם לכוחות מנטליים שיאפשרו להם להתמודד עם מאמץ מתמשך, קושי וכישלון. המועצה המייעצת המליצה לנו לזהות את המיומנויות החשובות במיוחד לתלמידות ולתלמידי מצוינות, ולהתמקד באלה שמורות ומורים יכולים להקנות במסגרת ההוראה, בלי להפוך אותם לפסיכולוגים.
בעקבות ההמלצות רתמנו מרכזי מומחיות בפסיכולוגיה ובקוגניציה, פיתחנו מסגרת מושגית משותפת ובנינו סביבה פורטפוליו של 12 תוכניות פיילוט, הנמצאות בשלבי יישום שונים ומתוכננות להגיע לאלפי מורים בשנים הקרובות.
התייעצות עם מומחים חידדה שתי תובנות: ראשית, המסגרת המושגית שלנו עדיין כללית מדי ואינה ממוקדת דיה בכישורים הייחודיים ללמידה ברמת מצוינות. שנית, לא די להתמקד במיומנויות התלמיד הבודד. גם לדרכי ההוראה, לכיתה כקבוצה ולסדירויות בית הספר יש השפעה על ההתמודדות עם אתגר, על תחושת המסוגלות ועל ההתמדה.
התובנות הללו מתחדדות על רקע מציאות חינוכית מדאיגה, כפי שעולה מתוצאות מבחני ההישגים (כמו למשל מבחן PISA). לאחר שנים של מלחמה, פגיעה ברצף הלמידה והתחשבות הכרחית בתלמידים ובמורים, מתעוררות שאלות על שחיקה בידע, בהרגלי הלמידה וברף הציפיות. כאשר יסודות הידע והרגלי הלמידה נחלשים, ייתכן שנקודות המפגש של תלמידות ותלמידים עם קושי הולכות ומתרבות לאורך הדרך למצוינות. השאלה היא כיצד משלבים בין הוראה המחזקת את היסודות לבין טיפוח היכולת להתמודד עם אתגר.
הדיון במועצה הבינלאומית המייעצת יתמקד בשאלה האם וכיצד להרחיב את תוכניות הפיילוט, ומה בדיוק נכון ואפשר להטמיע. האם המודלים הקיימים בשלים להרחבה, או שנדרש שלב נוסף של פיתוח ובחינה? והאם להמשיך בהקניית מיומנויות אישיות, או להרחיב את המבט אל ההוראה והסביבה הכיתתית?
האם עלינו להרחיב את תיאוריית השינוי שלנו? האם נכון להרחיב את השימוש בכלים שפותחו להקניית מיומנויות מנטליות לתלמידות ולתלמידי המצוינות או לבחון מודלים לטיפוח סביבה כיתתית ובית-ספרית שתחזק אותם? מהו האיזון הנכון?
האם בשלה העת לעבור להטמעה בהיקף רחב? מהו האיזון הנכון בין המשך מחקר ופיתוח לבין בניית מערך הפעלה? באילו ערוצים נכון לפעול: מחוזות, רשתות, מחנכות, גופים מקצועיים שעובדים עם הנהלות? כיצד מבטיחים שהרחבת ההיקף לא תבוא על חשבון עומק ההתערבות, ושהיא תהיה בת-קיימא לנוכח העומס על המורות והמורים?
כיצד נדע שהמהלך מצליח? כיצד למדוד את רכישת המיומנויות המנטליות ושינויים בהתנהגות תלמידות ותלמידים ואת השינויים בפרקטיקות ההוראה ובסדירויות הבית-ספריות בדרך אל מדידת השפעה על בחירה והתמדה במסלולי המצוינות?
המלצה: לקראת הדיון מומלץ לקרוא את חומרי הרקע הבאים
נייר רקע להתייעצות: שנתיים בתוך הדרך
מחקר תוכניות החוסן המנטלי של קרן טראמפ: יישום, הצלחות ואתגרים גילה מנביץ'-מלול ומלכי פוריס
התמדה במסלולי מצוינות במתמטיקה ובמדעים: סיכום עבודת ועדת המומחים (טיוטה) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
גורמים המשפיעים על התמדה בתוכניות הצטיינות במדעים בתיכון עדו ליטמנוביץ, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תנאים לקידום למידה רגשית-חברתית בכיתות מצוינות יובל נבו
סדירויות ארגוניות וגורמי חוסן המקדמים מצוינות בקרב תלמידים במסלולי מצוינות רוני גז-לנגרמן
הדס רפפורט-אבגנים / מנחה מובילת תחום חוסן מנטלי ומגדר, קרן טראמפ
יובל נבו אחראי על קידום מצוינות בשדרות, רשת אמית
מלכי פוריס חוקרת באוניברסיטת בן-גוריון, שותפה לכתיבת הדוח על תוכניות החוסן של הקרן