נשארים מעודכנים
לקבלת עדכונים על מחקרים, כנסים ועוד, הירשמו לניוזלטר של קרן טראמפ
מה נדרש כדי לממש את פוטנציאל המצוינות של תלמידות?
במהלך הלאומי להרחבת לימודי חמש יחידות במתמטיקה, מספר הזכאים יותר מהוכפל, ובתוך כך הצלחנו להגיע לשוויון מגדרי. ההישג הראה שהרחבת מעגל המצוינות יכולה ללכת יד ביד עם צמצום פערים. בפיזיקה ובמדעי המחשב, לעומת זאת, התמונה שונה. בעוד שמתמטיקה היא מקצוע חובה, שבו בוחרים את רמת הלימוד, במקצועות המדעיים נדרשת בחירה במגמה. אף שתלמידות רבות מגיעות עם יכולות מתמטיות גבוהות, שיעורן בקרב הלומדים במקצועות אלה עדיין נמוך משמעותית מזה של התלמידים.
תוצאות מבחן פיז"ה המחישו עד כמה ההתקדמות אינה מובטחת. בשנת 2022, לאחר מגפת הקורונה, שיעור התלמידים המצטיינים במתמטיקה עלה בעוד ששיעור התלמידות ירד, ובחינוך הממלכתי-דתי הגיע הפער לארבעה תלמידים מצטיינים על כל תלמידה מצטיינת. בשנת 2025 אמנם הצטמצם הפער המגדרי בציון הממוצע, אך שיעור המצטיינים ירד בחדות בקרב שני המינים. התוצאות מזכירות לנו שהאתגר הוא לא רק להגיע לשוויון, אלא להרחיב את קבוצת המצוינים כולה.
במפת הדרכים של 2024 הצבנו שאיפה לשוויון מגדרי בבגרות הייטק, ובחרנו לקדם אותה כיעד רוחבי בכל מהלכי הקרן. בשנתיים האחרונות התחלנו לתרגם את השאיפה לעשייה: עם הנהגת החינוך הממלכתי-דתי ורשתות החינוך הדתיות פעלנו לקידום מענים בחטיבות הביניים; בשותפויות בגרות הייטק עם רשויות, רשתות ומחוזות הוגדרו יעדים מגדריים והחלו פעולות ממוקדות להרחבת השתתפותן של תלמידות; תמכנו בפיתוח כלים ובהכשרת מורות ומורים להוראה רגישת מגדר, גם בזיקה לחוסן מנטלי; ויזמנו קמפיין תקשורתי ברשתות החברתיות, הפונה במיוחד לתלמידות ולהוריהן. הפעילות מתרחבת, אך עדיין מוקדם לדעת עד כמה היא משפיעה על הבחירה וההתמדה.
המחקרים החדשים שנערכו לקראת דיוני המועצה המייעצת מסייעים לנו להבין טוב יותר היכן טמון הפוטנציאל. מכון אהרן מצא שתלמידות רבות נמצאות במרחק מקצוע אחד מהשלמת בגרות הייטק, במיוחד בבתי ספר מבוססים שבהם אפשרויות הבחירה רבות. סקרי תלמידים והורים מצביעים על כך שתלמידות נוטות לראות במסלול אפשרות קשה יותר ופחות מועילה לעתידן, וכי הורים לבנות מעודדים בחירה בו פחות מהורים לבנים. מחקרים אחרים מראים שגם לבית הספר יש תפקיד בעיצוב הבחירה: האופן שבו מציגים את המגמות, ממליצים לתלמידות להצטרף, קובעים תנאי קבלה ומסייעים להתמודד עם קושי משפיע על הנכונות לבחור ולהתמיד.
היכן טמון המנוף המשמעותי ביותר לשינוי דפוסי הבחירה וההתמדה של תלמידות? עידוד תלמידות והוריהן לבחור בבגרות הייטק, שינוי דרכי העבודה בבתי הספר או מנוף אחר? מה השילוב הנכון ביניהם?
כיצד ניתן להפוך את השאיפה לשוויון מגדרי לשינוי מערכתי? מה התפקיד הייחודי של הקרן לצד הממשלה, הרשויות המקומיות ובתי הספר?
כיצד ניתן לבסס תשתית נתונים שתכוון את המאמץ המגדרי? איך בונים את מאגר הנתונים והידע החסרים על התמדה ונשירה של תלמידות, כדי להבין את מקור הפער ולזהות התערבויות משמעותיות?
המלצה: לקראת הדיון מומלץ לקרוא את חומרי הרקע הבאים
נייר רקע להתייעצות: שנתיים בתוך הדרך
נספח נתונים: מגדר ומצוינות
בגרות הייטק מנקודת מבט מגדרית – תובנות מהשטח על בחירה, התמדה ותנאים להצלחה סיני הראל, המרכז להוגנות מגדרית בחינוך
תלמידות ב"מסלול ההייטק" בחינוך העל-יסודי בישראל: בחירה, התמדה ונשירה גילה מנביץ'-מלול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הדס רפפורט-אבגנים / מנחה מובילת תחום חוסן מנטלי ומגדר, קרן טראמפ
מרב אלקן מנהלת המחלקה לפיתוח מקצועי ושותפויות במרכז המחקר והפיתוח, רשת אורט ישראל
רחל קנול מקדמת שוויון מגדרי באגף מדעים, משרד החינוך