בינה מלאכותית | קרן טראמפ

בינה מלאכותית

כיצד נכין את דור המצוינות הבא של ישראל לעידן הבינה המלאכותית, ומה נדרש כדי לעבור מהתנסות חלוצית לשינוי רחב היקף?

מיקום:
בית ברגמן, מוזיאון ישראל, ירושלים

מועד:
24 בנובמבר 2026, 11:45 עד 12:45

חזרה לדף הדיונים

לפני שנתיים הצגנו בפני חברי המועצה המייעצת משימה חדשה שהקרן לקחה על עצמה: להכין את דור המצוינות המדעית והטכנולוגית של ישראל לעידן הבינה המלאכותית. לא ביקשנו ללמד שימוש בכלים או לשלבם בהוראה, אלא לברר מה יצטרכו לדעת ולהבין מדעני ומהנדסי העתיד. לנגד עינינו עמדה שכבה רחבה של זכאי בגרות הייטק, המונה כיום כ-15,000 תלמידים בשנה, ושאותה אנו שואפים להרחיב לכ-20,000 בשנה. המטרה אינה שכל התלמידים יתמחו בבינה מלאכותית, אלא שירכשו יסודות עמוקים ועדכניים שיאפשרו להם להוביל בחזית המדע והטכנולוגיה. בהיעדר תוכניות לימודים מוסכמות ועתודת מורים, בחרנו בעצת המועצה המייעצת לשמש זרז לבניית התחום. חברנו ל"חלוצים" מן האקדמיה, ההייטק והחינוך, שהתנסו בהוראת תכנים מתקדמים לתלמידות ולתלמידים מצטיינים במרכז ובפריפריה. נבנתה קהילה מקצועית, פותחו חומרי לימוד והחלה להתגבש הבנה של הידע הנדרש ושל התנאים להוראתו. הפעילות הגיעה עד כה למאות תלמידים ולעשרות מורים.

מן ההתנסויות למדנו שככל שמעמיקים בבינה מלאכותית, מתבררת חשיבותם של יסודות במתמטיקה, בסטטיסטיקה, במדעי המחשב ובפיזיקה, לצד תכנים חדשים וייחודיים. מתחילות להסתמן שתי שכבות משלימות: התמחות מתקדמת בבינה מלאכותית לקבוצה מצומצמת, ועדכון התכנים במקצועות הקיימים עבור השכבה הרחבה. בינתיים, משרד החינוך נכנס לתחום מהר מהצפוי, עם מסלול חמש יחידות חדש – "מדעי הבינה המלאכותית" – המוצע כתוספת ללימודים המוגברים במתמטיקה, במדעי המחשב ובמדעים, ובמקביל החל לבחון גם את השכבה הרחבה. אולם הדרך לעדכון תוכניות הלימודים עודנה ארוכה, ועדיין לא ברור אם המסלול החדש יהפוך בעתיד למקצוע בגרות עצמאי. נוסף על כך, נדרשת היערכות בתחום ההוראה: בניית מומחיות של מורות ומורים אורכת שנים, אך אם נקדים את הכנתם לשינוי בתוכניות הלימודים, ייתכן שלא תהיה להם מסגרת שבה יוכלו ללמד את התכנים החדשים. בינתיים, מסגרות העשרה, תוכניות תוספתיות ותחרויות למינהן עשויות לאפשר למידה מתקדמת גם מחוץ לשעות הלימודים, עד שהמערכת תוכל להציע אותה בהיקף רחב יותר.

הבירור הזה משיק גם למהלך הסטנדרטים הבינלאומיים של הקרן. שני המהלכים נועדו להעלות את הרף ולעדכן את הידע והמיומנויות של דור המצוינות, ושניהם מדגישים מידול, חשיבה בתנאי אי-ודאות, ניתוח נתונים והנמקה. שנתיים לאחר שיצאנו לדרך, השאלה כבר אינה רק כיצד בונים תחום חדש, אלא מהי המדרגה הבאה, וכיצד הופכים את הניסיון שנצבר לשדרוג רחב היקף של רמת התכנים ויכולות ההוראה.

שאלות להתייעצות

  • מה צריכה להיות המדרגה הבאה של מהלך הבינה המלאכותית? האם להמשיך ולפתח את הקצה הגבוה של לימודי התחום, להעביר את מרכז הכובד לעדכון לימודי המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי המחשב עבור כלל זכאי בגרות הייטק, או לשלב בין השניים? כיצד ניתן להתרחב מבלי לוותר על הרף הגבוה?

  • האם הגיעה העת למהלך משמעותי בתחום המורים וההוראה? האם להשקיע כבר כעת בהכשרת מורים חדשים ובפיתוח מקצועי של מורים מכהנים, או להמתין לעדכון תוכניות הלימודים? ומה מקומן של מסגרות למידה משלימות מחוץ לשעות הלימודים?

  • האם נכון לחבר בין מהלך הבינה המלאכותית למהלך הסטנדרטים הבינלאומיים, ולבנות מהלך משותף של חיזוק היסודות בחטיבת הביניים והעמקת התכנים בתיכון, או לשמור על מהלכים נפרדים ומתואמים? והאם יש מקום ללימודי בינה מלאכותית ייעודיים כבר בחטיבת הביניים?

חומרי הרקע

המלצה: לקראת הדיון מומלץ לקרוא את חומרי הרקע הבאים

  • עדי שקלרש ושני רגב / מנחות מובילות תחום בינה מלאכותית, קרן טראמפ

  • מאיה אגמון מפמ"רית מדעי המחשב ומדעי הבינה המלאכותית, משרד החינוך

  • צביקה אריכא מפמ"ר פיזיקה, משרד החינוך

  • שגיא בר Head of Strategy, Alma Labs; לשעבר מנכ"ל מגשימים