خلفية عنا

אנו מאמינים שמצוינות היא בחירה, היא זכות ואורח חיים. לכל תלמיד וכל תלמידה בישראל שנכונים לאתגר המצוינות, יש זכות להזדמנות ללמוד ברמה הגבוהה ביותר, כדי שביחד יגיעו הכי רחוק שאפשר, עבורם ולמען העתיד של כולנו.

הכישרון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של ישראל. קודם היו אלה החלוצים והחלוצות שהפריחו שממה, אחר כך הלוחמים והלוחמות שהגנו בעוז, המדענים והמדעניות שפרצו דרך והיזמים והיזמיות שהקימו את ’אומת הסטארט-אפ‘.

אולם לא לעולם חוסן והיתרון היחסי הזה של ישראל נמצא כיום בסיכון. כמדינה הנבנית על מדע וטכנולוגיה ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה הישגי חינוך נמוכים בכלל, ושיעור נמוך של מצטיינים בפרט.

זו מציאות שאין להשלים עמה והיא אינה גזירת גורל. לכן, כדי להתייצב בעמדת זינוק טובה יותר לקראת הרבע השני של המאה ה-21, ישראל חייבת להדביק את הפער בהישגי החינוך.

קרן טראמפ קיבלה על עצמה משימה: לסייע לישראל להניע מהלך לאומי שיעודד ויטפח מצוינות בתחומי המתמטיקה והמדעים. אלו התחומים שמהם נובעות פריצות דרך במדע, הם שמאפשרים פיתוחים טכנולוגים חדשניים ועל בסיסם נבנים פתרונות רבים לאתגרי המאה ה-21 – ברפואה, בחקלאות, בביטחון ובאיכות הסביבה.

אודות משפחת טראמפ
קרן טראמפ נקראת על-שם משפחתם של אדי וג’ולס טראמפ. משפחת טראמפ פעילה פילנתרופית בישראל זה שנים רבות. המשפחה יזמה את אות החסד והשוויון, המוענק בכנסת מדי שנתיים לזכרם של ווילי וסיליה טראמפ, עבור מצוינות בתחום המוגבלויות, ועוד טרם הקמת הקרן, סייעה בין השאר להקמתו ולפעילותו של בית איזי שפירא. משפחת טראמפ אינה מעורבת בקבלת ההחלטות בקרן, דירקטוריון הקרן והנהלתה פועלים באופן עצמאי ולפי מיטב שיקולם המקצועי.

نختار التميز
לכל תלמיד ותלמידה שנכונים לאתגר, ללא קשר למקום בו הם נולדו, מגיעה ההזדמנות ללמוד ברמת מצוינות. מצוינות היא בחירה והיא דרך שפוסעים בה כל יום מחדש, היא אורח חיים. מצוינות היא נתיב של יעדים גבוהים, של שאיפה להצלחה, של מאמץ והתמדה, של התמודדות ושל הישג. לכל אחת ואחד הדרך שלהם למצוינות, ולשם כך הם פוסעים בה עם מורים שמאירים להם את הדרך, עם הורים שנותנים כתף ועם חברים שמושיטים יד.

להגיע רחוק
אלו שייבחרו, יתמידו ויצליחו בנתיב המצוינות, יכולים להרחיב ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהגיע רחוק. הם יקבלו ‘מפתח זהב’ לדלתות שיפתחו בפניהם, מפתח שבאמצעותו תיפתח בפניהם הזדמנות להגשים את החלומות שלהם. בדרך זו הם יקדמו את איכות החיים שלהם ושל משפחתם, יתנו כתף וייקחו תפקיד מוביל לקידומה של ישראל כחברה הוגנת יותר וככלכלה משגשגת יותר.

לבנות את העתיד
תלמידי ותלמידות המצוינות מונעים מסקרנות עמוקה להבין את העולם ולשפר אותו. האתגרים העצומים, הדילמות הקשות וההזדמנויות הגדולות שניצבים בפני האנושות במאה ה-21 הם אלו שמדרבנים אותם ללמידה ולמאמץ. הלמידה עבורם היא מעשית, עכשווית ורלוונטית, הם נחושים לבנות עתיד טוב יותר, ולשם כך עליהם להיות מסוגלים להתמודד בהצלחה עם בעיות מורכבות בתנאים של חוסר ודאות ולמצוא להן פתרונות חדשים.

ביחד
תנועת המצוינות היא מועדון יוקרתי ההולך ומתרחב. במרכזה נמצאת קבוצת תלמידים ותלמידות, הלומדים יחדיו בכיתת מצוינות ומתמודדים ומוצאים פתרונות. מסביבם נרקמת מעטפת תומכת של מורים מעולים, של אנשי מקצוע, מומחים ומוסדות, הפועלים ביחד ובתיאום מתוך תחושת שייכות ושליחות משותפת.

במאה ה-21 מצוינות במתמטיקה ובמדעים היא מפתח חיוני כדי להתמודד עם הבעיות החשובות של האנושות. לכן, אנו פועלים להרחבה משמעותית של שורות המצוינות לכל מי שנכונים לאתגר, תוך יצירה של חיבור עמוק יותר בין התוכן שנלמד בבתי הספר ובין מציאות החיים והעלאת הרמה הלימודית לדרגות חשיבה ויישום גבוהות.

מצאנו כי במדינת ישראל קיים נתיב לא רשמי של מצוינות בתחומי המתמטיקה והמדעים. הנתיב מתחיל כאשר תלמידות ותלמידים בוחרים ללמוד בכיתות מצוינות בחטיבת הביניים. רבים מבוגריהן ימשיכו אל  מגמת חמש היחידות בתיכון, ממנה אל יחידות העלית הטכנולוגית בצה”ל, אל חוגי ההנדסה באוניברסיטאות ומשם אל חברות ההייטק, המדע והרפואה.

בנתיב הזה יש שתי בעיות מרכזיות שעמן אנו מתמודדים. הראשונה היא שנתיב המצוינות של ישראל צר והומוגני מדי

הוא מורכב מכ-9% בלבד, שמרביתם גברים, יהודים, ממרכז הארץ. בשנים האחרונות, כתוצאה ממאמץ לאומי בגילאי התיכון, שיעור הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה זינק למעל ל-15%. מחציתם תלמידות ורבים מהם מהפריפריה ומהחברה הערבית. זהו צעד ראשון לפתרון הבעיה והשפעותיו מתחילות לחלחל אל האוניברסיטאות מצד אחד, ואל חטיבות הביניים מצד שני.

הבעיה השנייה בנתיב המצוינות היא שבראשית השרשרת – בחטיבת הביניים – רמת הלימודים לא מספיק גבוהה

פערי הידע והמיומנות בין החטיבה לתיכון גורמים לכך שהמעבר של תלמידי כיתות המצוינות בחטיבה אל כיתת חמש היחידות בתיכון מלווה בקשיים. הקשיים הללו מתבטאים בפערים ברמות החשיבה והיישום וביכולת להתמודד עם בעיות מורכבות.

בחטיבה, עיקר המאמץ מוקדש לבניית בסיס מוצק של ידע וטכניקה במתמטיקה ולחשיפה רחבה לנושאים מדעיים מגוונים. המתמטיקה והמדעים נלמדים בנפרד, המתמטיקה כמעט ללא הקשר אותנטי והמדעים ללא שימוש בכלים מתמטיים מתקדמים. כתוצאה מכך, תלמידים רבים שמבינים את חשיבותם של תחומים אלו, מאבדים עניין ומתקשים למצוא בהם אתגר.

גם מחקר פיז”ה שבודק מיומנויות הנחוצות במאה ה-21, מראה שבוגרי חטיבת הביניים בישראל לא מצליחים להשתמש היטב בידע מתמטי. רק 9% מגיעים אל סטנדרט המצוינות המקובל. המשמעות היא שמערכת החינוך אמנם מצליחה להגיע לחשיבה מופשטת שדרושה ללימודים באוניברסיטה (דרך חמש היחידות), אולם היא עדיין לא מגיעה למיומנות יישומית הנחוצה לעבודה ולחיים.