המאמץ משתלם, הירידה נבלמה!

בדור הקודם, נוסחת ‘ההצלחה’ הישראלית הייתה כרוכה בתעודת בגרות ובלימודים לתואר ראשון. אלו פתחו דלת לתעסוקה בשכר סביר ולרמת חיים טובה. מאז ותודות למדיניות ממשלתית, נעשה מאמץ כדי שיותר תלמידים יהיו זכאים לתעודת בגרות ויתקבלו ללימודים אקדמיים. נסגרו מסלולים מקצועיים, נוסדו מכללות אזוריות, נפתחו חוגי לימוד והתווספו תקנים. התוצאות לא איחרו להגיע, שיעור בעלי תעודת הבגרות והזכאים לתואר ראשון בישראל, הוכפל. מהלך לאומי מבורך זה יצר נגישות יוצאת דופן להשכלה גבוהה, בה אוחזים כיום כמחצית מאזרחי ישראל בעלי תעודת בגרות.
אך מדיניות חשובה זו לא חפה ממחירים שהחלו להתגלות מרגע ששערי ההשכלה הגבוהה הפסיקו להתרחב. למשל, מכיוון ששוק העבודה לא צמח במקביל לצמיחת מערכת החינוך, הפערים שפעם ניכרו בזכאות לבגרות, מתבטאים כיום באיכות תעודת הבגרות. הנוסחה הישראלית להצלחה השתנתה. כיום חוגים נחשקים באוניברסיטאות, הפותחים דלת לתעסוקה בשכר יחסית גבוה, מעניקים עדיפות לבעלי תעודת בגרות הכוללת חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית ובמקצוע מדעי.

המדיניות הקוראת להרחבת שיעור הזכאים לבגרות יצרה סדר עדיפויות ברור במערכת החינוך, המעודד מנהלים ומורים לעשות מאמץ כדי להבטיח את הזכאות לתעודת הבגרות של תלמידיהם, ומאדיר את הציונים על פני איכות ורמת הלמידה. התוצאה הייתה שבמשך שנים העדיפו בתי ספר בכל רחבי ישראל שלא לעודד תלמידות ותלמידים היכולים ללמוד מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה להתאמץ, לא לאתגר את עצמם ולהשקיע במסלול הלימודים ברמת 5 היחידות במתמטיקה ובפיזיקה, ולהסתפק במסלולי לימוד קלים יותר.
על פי דו"ח של מכון סאלד, מתוך 988 בתי ספר שהגישו בשנת 2010 לבגרות, רק 484 הגישו לבגרות בפיזיקה ורק 520 בתי ספר פתחו כיתות 5 יחידות במתמטיקה. משמעות נתונים הללו היא שבישובים רבים ברחבי ישראל תלמידות ותלמידים לא זכו להזדמנות שווה ללמוד מתמטיקה ומדעים ברמות הגבוהות, גם היו להם הרצון והכישורים הדרושים בשביל להצליח בהם. בשנת 2012 פחות מ8,900 תלמידים בישראל (כ9% בלבד מכלל מסיימי י"ב) סיימו את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יחידות, עובדה שהציבה את ישראל בדרג הנמוך ביותר מבין מדינות הOECD.

הרחבת מעגל המצויינות במתמטיקה ומדעים אינה רק מהלך קריטי למיצובה של מדינת ישראל בעמדה טובה לקראת הרבע השני של המאה ה21 והאתגרים הנכונים לה, אלא מהלך חברתי של פתיחת דלתות, מתן הזדמנויות וצמצום פערים. תלמידים רבים בישראל מסוגלים ללמוד ולהצליח בלימודי מתמטיקה ומדעים ברמות גבוהות. הם נמצאים במרכז ובפריפריה, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בנים ובנות – והם היו עושים זאת לו רק היו מציבים בפניהם את האתגר ומספקים להם הוראה איכותית שתותאם ליכולות, לקשיים, לקצב ולסגנון הלימוד שלהם. כאשר תלמידים אלו ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם, הם יבנו עתיד טוב יותר לעצמם, עבור משפחתם, ולמען הבטחת חוסנן ושגשוגן של המדינה והחברה.

בוגרי מתמטיקה ופיזיקה
לנתונים נוספים היכנסו אל "לוח התוצאות"

לאור המשבר נרתמו גורמים רבים וחשובים מכלל מגזרי המשק והחברה לתיקון המצב. חברות עסקיות מובילות, רשתות בתי הספר, קרנות פילנתרופיות ומגוון ארגונים פעלו לאור משימה הלאומית שהוביל משרד החינוך, שאף הגדיל לעשות והגדיר יעד של הכפלת מספר תלמידי 5 היחידות במתמטיקה תוך 5 שנים, וזאת למרות שרמת הבגרות לא רק שלא ירדה, אלא אף עלתה. מאמצים אלה מוקדו בעיקר בגורמים המשמעותיים ביותר להצלחת התלמידים והם המורות והמורים הפועלים לבניית המקצוע ביחד ובמפנים, להציב יעדים גבוהים לתלמידיהם ולהביאם להצלחה. במקביל קידם משרד החינוך שורה של צעדים להעלאת הכדאיות של לימודי 5 היחידות במתמטיקה בעבור הלומדים, כגון הגדלת הבונוס בקבלה לאוניברסיטה ל35 נקודות ואספקת רשת ביטחון לתלמידים שלא יעברו את הבחינה ב5 יחידות. המאמץ המשותף לאורך זמן נשא פרי. בחודש יוני 2016 פרסם משרד החינוך את הנתונים הרשמיים המעידים על כך שמגמת הירידה התהפכה, ומספר בוגרי 5 היחידות במתמטיקה בשנת 2016 היה זהה לזה שקדם להידרדרות. מבט על מספרי התלמידים בכיתות י' ויא', מצביע על כך הביקוש ללימודי 5 היחידות נמצא בעלייה ושהפוטנציאל להכפלת מספר תלמידי 5 היחידות נמצא בהישג יד, אם תימשך המגמה של צמצום שיעור הנושרים ממסלול 5 היחידות.

היפוך המגמה ובלימת ההידרדרות הם ציוני דרך במסע ארוך. בזכות מורים מעולים, התגייסות רחבה ומדיניות ברורה ישראל עושה את דרכה ליציאה מהמשבר בלימודי המתמטיקה. אלו חדשות טובות אך אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. עלינו להמשיך להשקיע, בנחישות ובהתמדה, לעבור מבלימה לתנופה על מנת להרחיב את מעגל המצוינות ולאפשר לתלמידות ותלמידים שנכונים לאתגר להגיע הכי רחוק שהם יכולים.
 

סרטון על המסע של ישראל לחיזוק המצוינות החינוכית במתמטיקה ומדעים:

השנים הקרובות תכרענה אם מערכת החינוך, תוך שהיא מציבה את יעד המצוינות, גם תיתן את אמונה במורים כדי שיובילו את המהלך המקצועי, יפתחו ויפיצו את המקצוענות שלהם ביחד ומבפנים ויעמידו דור חדש של מורים מצוינים. אם כך יהיה, הבלימה בהידרדרות תהפוך לצמיחה משמעותית ובת קיימא. לפילנתרופיה שמור תפקיד מיוחד במאמץ זה. עליה להמשיך לפעול כזרז לחדשנות, לזהות ולהפיץ ביצועים מוצלחים, לעודד תיאום ודיאלוג ולהניע ליישום מעגלים הולכים ומתרחבים. ביחד עם הממשלה ועם ארגונים חינוכיים השמים את הנושא בראש מעיניהם, על כולם לפעול לכך שההזדמנות הניצבת כעת בפני ישראל תמומש.