מוסד שמואל נאמן יקיים מחקר מקיף במטרה לבחון את ההזדמנויות והחסמים בפתיחת מגמות מתמטיקה ומדעים ברמת חמש יחידות בחברה החרדית
החברה החרדית בישראל היא קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודיים. החרדים בוחרים לבודד את עצמם מהחברה המודרנית, מעדיפים להקדיש את עצמם ללימודי קודש ונוטים פחות לרכוש השכלה ומיומנויות, להתגייס לצבא ולפתח קריירה מקצועית. כתוצאה מכך, רמת החיים שלהם יחסית נמוכה, תוך שהם נסמכים בעיקר על קצבאות מדינה. מצב זה מתאפשר כתוצאה של הסכמות פוליטיות היסטוריות שהן פועל יוצא של שיטת ממשל הנסמכת על שותפות קואליציונית. כך יוצא שהחברה החרדית בישראל פטורה משירות צבאי ומורשה לקיים מערכת חינוך עצמאית במימון המדינה אך בפיקוח ממשלתי מוגבל.
לנוכח קצב הגידול הטבעי הגבוה בחברה החרדית, מנסה הממשלה בשנים האחרונות שיטות מדיניוּת שונות של מקל וגזר, המיועדות כולן לשלב את החרדים במעגל העבודה ובצה"ל. בנימין נתניהו, בהיותו שר האוצר בראשית שנות ה-2000, הפחית במידה ניכרת את תשלומי הקצבאות, ולאחר מכן יותר נשים חרדיות השתלבו במעגל העבודה. ארגון ג'וינט ישראל הקים תכניות להכשרה מקצועית (תב"ת – תנופה בתעסוקה) וצה"ל פתח מסלולים מיוחדים לחיילים חרדים. בשנה שעברה הוקם במשרד החינוך מחוז חרדי, המעניק תמריצים לבתי-ספר במגזר החרדי הבוחרים לפעול בפיקוחו.
בנוסף, ישנם מספר סימנים מעודדים גם בתחום קידום לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר. עד לפני עשור, תלמידים חרדים לא ניגשו כלל לבחינות הבגרות בישראל. בעשור האחרון קיימת תופעה בהיקף קטן של בתי-ספר במגזר החרדי שבהם מלמדים מתמטיקה ברמת 3 ו-4 יחידות. ב-2015 המחוז החרדי במשרד החינוך כבר דיווח על 50 בתי-ספר המכינים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 4 יחידות, ו-25 בתי-ספר חרדיים אף החלו ללמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות (11 מהם באמצעות "התיכון הווירטואלי"). ואולם, זהו תהליך המצוי בחיתוליו ועדיין לא ברור מהו הצפי להרחבת היקף המגמה, והאם החברה החרדית ומנהיגיה יאפשרו לה להימשך.
בשלב זה, אנו מאמינים כי חשוב שנעמיק את הידע שברשותנו ביחס לפוטנציאל לקידום המצוינות בחברה החרדית ומכשולים העומדים בדרכה. לשם כך פנינו למוסד שמואל נאמן בטכניון, כדי שילמד את הנושא. מוסד שמואל נאמן חוקר את סוגיית השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית זה מספר שנים, ומקיים קשרים טובים עם הקהילה החרדית. המחקר ינוהל על ידי ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי למגזר החרדי במשרד ראש-הממשלה, וראש הפרויקט "שילוב חרדים" במוסד שמואל נאמן; לצדו יהיו שני חוקרים נוספים, שאחד מהם הוא יהודה מורגנשטרן, איש הקהילה החרדית.
בתחילת המחקר יערכו איסוף ומיפוי של נתונים על האוכלוסייה החרדית ושל מדדים כמותיים, וכן תיערך תחזית דמוגרפית לגבי מערכת החינוך החרדית. המידע יכלול נתונים לגבי תלמידים, מסלולי הלימוד שבחרו (בדגש על הקבוצה שניגשת לבחינות הבגרות במתמטיקה ובמדעים ברמת חמש יחידות), זרמי החינוך השונים הפועלים בקהילה החרדית, תכניות הלימודים והמורים. בשלב שני יבוצע ניתוח איכותני שישפוך אור על מדדים אלה ויתמקד בשיקולי התלמידים, המורים, ההורים, ובתי-הספר בבואם להחליט האם לקיים מגמות מתמטיקה ומדעים ברמת חמש יחידות והאם לבחור בהן. המחקר יברר מהם המכשולים המשפיעים על ההחלטה וכיצד מגיבה הסביבה להחלטות אלה.
המחקר יכלול ראיונות עם אנשי חינוך בכירים ועם מובילי דעת קהל בחברה החרדית ויתעד שבעה "סיפורי הצלחה" של בוגרי חמש יחידות. יוקם צוות חשיבה שיתכנס שלוש פעמים במהלך המחקר, כדי לבחון את הממצאים, להעלות תובנות, לנסח מסקנות, ולהתוות דרכי פעולה מומלצות להגברה, להרחבה ולשיפור לימודי המתמטיקה והפיזיקה בחברה החרדית. ד"ר גל יחבר את הדו"ח הסופי ואת ההמלצות, ואלה יהיו פתוחים לעיון הציבור ויוצגו בפני המועצה המייעצת של קרן טראמפ, בנובמבר 2016.
