המרכז לחקר האינטרנט שבאוניברסיטת חיפה ינגיש את מאגר המידע של PISA לדוברי העברית ויקדם את השימוש במידע בקרב אנשי חינוך
מידע מקיף על מערכת החינוך בישראל חיוני לכל מי שמעוניין להבין את תפקודה של מערכת זו ולשפרהּ. כאשר קרן טראמפ החלה את פעילותה בישראל, חיפשנו נתונים סטטיסטיים מעמיקים ומדויקים שנוכל להסתמך עליהם בתכנון אסטרטגיית הפעולה שלנו. ואולם, בדיונים עם נציגי משרד החינוך, נוכחנו לדעת שאיסוף נתונים מסוג זה מוגבל ביותר. לכן, במקרים רבים, נאלצנו לקיים סקרים מיוחדים וקבוצות מיקוד אשר סיפקו לנו פרספקטיבה חלקית בלבד, ואיכותנית מטבעה.
אחד המקורות היחידים המספק נתונים בתחום זה הוא ארגון ה-OECD באמצעות התכנית הבין-לאומית להערכת הישגים לימודיים של תלמידים המוכרת בראשי התיבות PISA. תכנית זו היא מבחן השוואתי מכויל המתקיים כל 3 שנים ובודק תלמידים בני 15 ב-66 מערכות חינוך ברחבי העולם. המבחן כולל בחינות ביצועים וכישורים בקריאה, מדע ומתמטיקה, וכן שאלות להשלמת המידע על אודות התלמידים, הרקע שממנו הם באים, סביבתם הביתית, החוויה הכיתתית והבית-ספרית שלהם, הרגלי הלימוד שלהם, ועוד.
ה-OECD אוסף נתונים ושומר אותם במאגר מידע פתוח הזמין לקהילת המחקר. מאגר המידע מציע נתונים וכן פילוחים ואפשרויות ניתוח שונות שעשויים לסייע בעיצוב מדיניות בחינוך. ואולם, בישראל לא נעשה שימוש נרחב במאגר מידע זה על ידי חוקרים, עיתונאים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום החינוך. המידע מוגש בשפה האנגלית וכולל מעט מאוד תרשימים או הדגמות חזותיות, וזוהי אחת הסיבות לכך שבישראל נעשה בו שימוש מוגבל בלבד.
כדי לסייע בהתמודדות עם סוגיה זו, פנינו למרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה בבקשה שהמרכז יוביל את פיתוח הגרסה העברית של מאגר המידע, אשר תכלול גם חומר חזותי מעניין. הגרסה העברית תכלול נתונים גולמיים וכן גרָפים דינמיים, המאפשרים למשתמשים לנתח נתונים לפי בחירתם, ולהשוות קשרים בין גורמים שונים. כדי לעודד את השימוש במידע זה, יציג המרכז את מאגר המידע בכנסים, יארגן סמינר מיוחד לציבור הרחב, ויעניק תגמול צנוע למאמרים אקדמיים שמחבריהם יבקשו להסתמך על מאגר מידע זה.