כינוס רשתות מקצועיות לשם הגברת שיתוף הפעולה

בשנת 2015 לקחה על עצמה קרן טראמפ לשמש כגורם מכנס (convener) בין שותפיה, והשיקה תכנית פיילוט בת שנה, שמטרתה להגביר את האפקטיביות של התכניות הנתמכות על ידה ולהבטיח את קיימות האסטרטגיה שלה. יוזמה זו היוותה מענה לבקשה שהעלו מוטבי הקרן בדו"ח המשוב [Grantee Perception Report] משנת 2014 – להגביר את הלמידה ההדדית ולעודד שיתופי פעולה בין התכניות השונות.

אופני הכינוס נועדו לתת מענה לצרכים שונים ולדגמי עבודה שונים, בהם אִשכּוּל רשתות עבור תכניות הפועלות באופן דומה; ירידים של חילופי ידע בין מפתחים ובין מפעילים השוקדים על שלבים שונים של “פס הייצור”, אך חולקים ביניהם יעד משותף; וקבוצות של בעלי תפקיד מקבילים בתכניות שונות אשר יבצעו למידה הדדית. בתחילה תכננו לקיים 22 מפגשים עם 280 משתתפים. בפועל קיימנו 21 מפגשים בהשתתפות 409 איש. נכללו בהם 14 מפגשי אשכולות, ארבע ירידים של חילופי ידע ושלוש סדנאות של בעלי תפקיד מקבילים. 15 מהמפגשים התקיימו במשרדים הקרן החדשים ו-6 מחוץ להם. אחת הסדנאות התקיימה במשך יומיים כולל לינה, להעמקת תהליכי הלמידה.

אשכולות הרשת שהושקו כוללים את רשת תכניות ההכשרה המעוגנות בבית ספר; קהילות מורים מקצועיות; רשת המשימות הדיאגנוסטיות; ורשת הרשויות המקומיות ורשתות בתי הספר, כולם קיימו בין שלושה לארבעה מפגשים. במספר אשכולות רשת החברים ארגנו בעצמם את הפעילויות כגון כנס בינלאומי ונסיעות השתלמות לחו"ל. הקרן מימנה פעילויות אלו באמצעות מענקים נוספים.

הערכה פנימית וחיצונית של הפעילות שהתבססה על ראיונות עם משתתפים במפגשים וחברי סגל העלתה את הממצאים הבאים:

1. התגובה הכללית של המשתתפים היא חיובית מאוד, והשותפים שלנו מעודדים אותנו להתמיד בפעילות המפגשים. הם מצפים שהקרן תרחיב את התכנים ותעמיק את הלמידה במפגשים שיכללו למידה הדדית משמעותית באמצעות דיווחים ודיונים על מקרי בוחן. כמו כן הביעו המשתתפים רצון שהקרן תייצג את האינטרסים שלהם מול משרד החינוך.
2. המשתתפים מודעים להשקעה הרבה של צוות הקרן בארגון ובהוצאה לפועל של המפגשים והאירועים, וככל שהם לוקחים חלק גדול יותר במפגשים – כגון ביקורי השתלמות, סמינרים בתנאי פנימייה או ארגון של כנסים משותפים – כך מתפתחות אצלם תחושות עמוקות יותר של שייכות וקשר, מחויבות וסיפוק.
3. ההחלטה שצוות התכניות, שלו יחסי עבודה טובים עם מנהלי התכניות, הוא שייקח על עצמו את ארגון תהליך הכינוס, הועילה למהלך הכינוס. אולם פועל יוצא של החלטה זו היה שפעילות הכינוס שמה יותר דגש על התכניות ופחות על הארגונים השותפים, מנהלי הארגונים והמערכת בכללותה.
4. לאורך השנה חמישה מאנשי צוות הקרן מקדישים כ-20% מזמנם לארגון פעילויות הכינוס. המומחיות של מרביתם היא בליווי מענק על שלביו השונים, והם מעולם לא קיבלו הכשרה ייעודית לתפקיד כינוס שותפים. היה עליהם ללמוד מיומנות זו מההצלחות ומהאתגרים שעלו במהלך שנת הפיילוט.
5. תפקיד הקרן כגורם מכנס כלל הכנה של תכנית פעולה מפורטת, תקצוב של אבני דרך, ניטור התקדמות וביצוע ותיאום עבודה בין חברי הצוות. למעשה, התברר כי התפקיד היה קשה יותר מן המצופה ויהיה עלינו לנקוט צעדים משמעותיים לשיפור הביצועים בשנה הבאה.

על בסיס הלקחים שהפקנו מלמידה זו אנו ממליצים על המטרות הבאות לפעילות הכינוס של הקרן בשנת 2016:

• להגדיל את מספר ומגוון המפגשים, ליצור הזדמנויות רבות יותר ללמידת עמיתים, לתצפיות ולבחינת מקרים מהשטח;
• לעודד את החברים לקחת בעלות ואחריות על הרשתות, להיות יותר מעורבים בהן ומחויבים להן;
• לגוון את קבוצות בעלי התפקידים המקבילים כך שיכללו אנשי מקצוע ומובילים מתחומים שונים;
• לשפר את האפקטיביות של התהליכים הפנימיים בקרן לרבות ביצוע מעקב הדוק אחר ההוצאות, הגברת התקשורת בין חברי הצוות והתמקצעות בתהליכי כינוס.

765 איש ייקחו חלק ב – 28 אירועים שיתקיימו לאורך השנה; מפגשים וסמינרים של חמישה אשכולות, עשר קבוצות בעלי תפקידים מקבילים ויריד של חילופי ידע. ההכנות לקראת הסדנאות והסמינרים תעשינה עבור ובידי המשתתפים ויכללו בין השאר תרגומים וסקירות של ספרות מקצועית רלוונטית והוספת כתוביות לסרטוני ווידאו שעוסקים בהוראה בכיתה.

תוכן תכנית עבודה מפורטת שתכלול חלוקה פנימית של תחומי אחריות בין חברי צוות הקרן. המעקב אחר הביצועים יתבצע באופן הדוק באמצעות קבלת משוב מהמשתתפים במפגשים השונים. אחד מחברי הצוות יעמיק את הלמידה בנושא הכינוס על-ידי למידה מעמיתים בתחום הפילנתרופיה ומספרות מקצועית ויחלוק את הידע שירכוש עם חבריו לצוות.