לימוד משותף לזיהוי הצרכים והיכולות היאפשרו להפעיל תכניות למידה אישיות

בכיתות ז' רוב התלמידים בחטיבות הביניים בישראל לא לומדים עדיין מתמטיקה בהקבצות. תלמידים בעלי רקע שונה המגיעים ממספר בתי ספר יסודיים לומדים יחד, והתוצאה היא כיתות המתאפיינות בהטרוגניות גבוהה ביותר. מבחני המיצ"ב במתמטיקה שבהם נבחנים כלל תלמידי ישראל בכיתות ה' ו-ח' מצביעים על כך שפערי הידע והמיומנויות מתרחבים במידה רבה במהלך תקופת מעבר זו.

תיאוריית השינוי המנחה את קרן טראמפ גורסת כי קיומו של קשר חזק בין המורה, התלמיד וההורים, המבוסס על הצרכים הלימודיים של התלמיד, יכול לסייע בהכנתם של יותר של תלמידים למסלול המצוינות בכיתה ח'. אנו מאמינים כי ניתן להבנות מחויבות משותפת סביב תכניות למידה אישיות, המתבססות על אבחון קוגניטיבי ורגשי, ומתאימות את ההוראה ואת הלמידה ליעדים ולשלבים מדורגים.

הרעיון של תכניות למידה אישיות הוא רעיון מלהיב ומבטיח, אך במציאות הוא משקף את שאיפתם של התלמידים וההורים יותר מאשר את שאיפתם של המורים. המורים רגילים להתמודד עם הצרכים של כלל הכיתה, ולא עם צרכיו האישיים של כל תלמיד בנפרד. בכיתות שבהן יש מעל ל-35 תלמידים והשיעור נמשך 45 דקות, למורה אין אפשרות להקדיש תשומת לב לכל תלמיד ותלמידה. בעבר היו ניסיונות לתת מענה לבעיה זו, אשר דרשו הכשרה מיוחדת ושינוי יסודי בדרכי ההוראה, ולכן לא הורחבו מעבר לפיילוט מוצלח.

בנושא מורכב זה קיימנו דיונים עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), אחד הגופים המובילים בישראל בפיתוח תוכן וכלים לבתי ספר, ושותף ותיק של הקרן. מטח פועל כבר במאות חטיבות ביניים בישראל, ואף זיהה קבוצת גיל זו כיעד עיקרי לפעילותו העתידית. יחד עם מטח אנו מציעים לכונן תהליך למידה משותף עם מורים, במטרה להבין טוב יותר למה הם זקוקים בכדי להפעיל תכניות למידה אישיות, ומהם האילוצים המעכבים אותם מליישם זאת.